אחרי שראינו בפוסט הקודם את העבודה הנפלאה של Patagonia בכל הקשור ל Recommerce ולאתר מוצרי יד שתיים שלהם, בפוסט של היום נראה מה עושות Levi's ו- Allbirds עם אתגרי ה eCommerce UX של התחום, שעיקרם, כמו שראינו כבר הוא שקיפות, אמינות וניהול נכון של מלאי. דרך אגב, ב"ניהול נכון של מלאי" יש כמובן את העניין הלוגיסטי אבל מבחינתי זה גם הזמן שנדרש בלהעלות תמונה של הפריט לאתר.
Levi's
לליווי'ס יש אתר נפרד שנקרא Levi's Second Hand. מוצרי היד השניה לא מקודמים באתר "הרגיל", והאיזכור היחיד שמצאתי לאתר הנפרד הוא ב Footer של האתר הרגיל, אבל יש פה משהו חכם מבחינת מיתוג. תחשבו על זה – ככל שג'ינס הולך ונשחק (או נלבש כמה שיותר) כך הוא מקבל את הייחודיות שלו, והמשחק פה הוא על היתרונות שבקניית ג'ינס יד שניה – לא רק בגלל הכלכלה המעגלית אלא בגלל האופי שזה מעניק למוצר עצמו.
בניגוד לתצוגת המוצרים באתר של Patagonia, שלא הוצגו עם תמונות המוצר הספציפי שעמד למכירה אלא לרוב תמונה מייצגת – ב Levi's מציגים את התמונה של כל אחד ואחד מהמוצרים.
בעולמות של ג'ינסים יש לא סתם בחירה של מידה, אלא מידה שמורכבת מהיקף + אורך. כלומר יכולה להיות מידה 28 עם 4 אורכים שונים (קצת מזכיר בחירת מידה מורכבת ברכישת חזייה – המידה מורכבת מהיקף + גודל קאפ). מה שאומר שעמוד מוצר של ג'ינס חדש, שיש לנו ממנו את כל המידות, יציג ללקוחה אפשרות בחירת צבע, ואז בחירת מידה מורכבת. באתר "הרגיל" של ליווי'ס יש גם בחירה של מידת האלסטיות של הג'ינס. בקיצור, איך אפשר לקחת את כל הפרמטרים האלה ולהפוך אותם לנגישים בהתחשב בכך שמדובר במוצר חד פעמי בעצם?
באתר היד השניה יש פתרון בשם Mixed Styles – איגוד של פריטים תחת דגם ספציפי, אבל יש בו צבעים שונים למידות שונות, לפעמים אפילו חומרים שונים (מכנסי צ'ינו לעומת בד דנים), לפעמים ג'ינס מהדגם אבל שעבר קסטומיזציה על ידי הלקוחות (גזרו אותו, ציירו/ תפרו עליו) וכו'. כך שצריך לשנות את צורת הקנייה הרגילה, כי יש פה יותר מידי אפשרויות – ושוב, יש רק מוצר אחד (או פריטים אחדים). אז מה עושים? בניגוד לאתר ה"רגיל" בו בוחרים קודם צבע ואז מידה, כי נקודת המוצא כאמור היא שיש את כל המידות במלאי לכל הצבעים, פה הלקוח מתבקש לבחור קודם מידה ואז לראות בעצם מה יש במידה הזו.
דבר אחד שונה מהאתרים האחרים בסקירה – אין השוואה למחיר המקורי של הפריט באתר "הרגיל".
לכל מוצר יש הסבר לגבי המצב שלו בצורה מפורטת למדי כך שגם פה יש שקיפות מלאה ללקוח הקצה. גם כאן, כמו ב Patagonia, הפריט נשמר בסל הקניות למשך 30 דקות בלבד.
Allbirds
למותג הנעליים Allbirds יש גם אתר למוצרי יד שניה, בשם Rerun. הקישור לאתר נמצא במקום בולט בבר הניווט, וכשמגיעים לאתר עצמו יש הרבה תוכן לגבי ה"אני מאמין" שלהם בנושא, אבל האמת, אתר מאוד מאכזב מבחינה UX-ית. אין אף תמונה של המוצר האמיתי שנמכר כך שאי אפשר לראות מה מצבו באמת. המצב של המוצר נחלק לשתי אופציות בלבד – מעולה וטוב מאוד, ואין פירוט מעבר לכך.
בתור מותג שהיה מהראשונים לדבר על Sustainability, ציפיתי שהם ישקיעו יותר בחוויית היד השניה (או רגל (: ).
מצד אחד – אולי הם הולכים בשיטה של Gett – הנהגים שם לא ממשיכים לעבוד תחת Gett אם יש להם דירוג של פחות מארבעה כוכבים, ואז Allbirds בעצם מסתמכים על אמון מתמשך מצד הלקוחות. מצד שני – נעלי התעמלות, אין שום סימן על הסוליה? קצת שחיקה או לכלוך על השרוך? יש לנו פה בעיית אמינות לא פשוטה.
אפשרויות הסינון בעמודי הקטגוריה מציגות 2 אופציות למצב המוצר – מעולה וטוב מאוד
לסיכום:
שינויים בהרגלי הרכישה: הפתרון של ליווי'ס מעולה בעיניי, של בחירת המידה קודם כל ורק אז תצוגה של מה שקיים במידה הזו, וכן תמונה ברורה של המוצר עצמו כולל אפשרות זום, ופירוט של הדפקטים שבו.
שניית פירגון לפני סיום ממש – האתר הישראלי Da Klozet, שהוקם לפני יותר מעשור. כבר בתחילת הדרך הפתרון להצגת המוצרים היה פשוט ויעיל (הפריטים היו תלויים על קולב), היום הם מוצגים כמו שהם, על רקע נקי, עם תיאור המצב שלהם. יש שם עבודת curation מעולה וניכר שמי שהקימה את האתר (הי אריאלה (: ) עושה את זה במקצוענות ואהבה.
שיר לסיום – פרסומת לליווי'ס משנות ה 90, כש MTV עדיין היתה אסקפיזם.
